גבעתיים

תולדות גבעתיים
ציוני דרך: שנות ה- 20
עלייתה של שכונת בורוכוב לקרקע
ה - 2 באפריל 1922 היה יום חג. לא רק לחברי שכונת בורוכוב, אלא לכל ציבור הפועלים המרוכז ביפו - תל אביב והמושבות, וכן למושב עיר גנים השכן. על גבעה נישאה הוקמה במה מקושטת עטורה בכתובת: "שכונת בורוכוב בבניינה" ובאמצע תמונת בר בורוכוב. הזמנות לחגיגה נשלחו לכל מוקירי זכרו של בורוכוב ולכל המוסדות שסייעו לשכונה. נשאו דברים: אברהם הרצפלד בשם ועד השכונה, שגולל לפני הנאספים את כל התלאות שעברו על השכונה מראשיתה ועד היום. אלכסנדר זיסקינד רבינוביץ', הסופר הישיש, שליווה את צעדי הפועל העברי בארץ במשך עשרות בשנים הביע את שמחתו וברכתו לשכונה שבחרה לה מקום משכן בחיק הטבע - סמל לכך שהפועל העברי כחקלאי וכעירוני מבורך בזיקה שורשית לטבע ולתוצרת השדה.
מספר החברים בשכונה נקבע ל - 100 , בינהם חולקו 225 דונם (שניים וחצי דונם למשפחה), 30 דונם לקבוצה החקלאית, 5 דונם לבית הספר ולגינה, 3 דונם של הגבעה הגבוהה המשקיפה על פני כל הסביבה - לבית העם ולבריכת מים, 7 דונם בעמק לגן השכונה, 3 דונם בשטח הגובל עם עיר גנים - למוסדות ציבור, מגרש ב 5.5 דונם בפינת שני הרחובות הראשיים לשם הקמת מצבת זכרון לבר בורוכוב. בשכונה החדשה סומנו שבעה רחובות. שניים ראשיים לאורכה, אחד לרוחבה וארבעה צדדיים.
מפקד התושבים מונה 273 נפש
במפקד שנערך בשנת תרפ"ז - 1927 התגוררו בשכונה 273 נפש: 74 משפחות חברים (210 נפש ובכללם 35 הורים) וכל השאר תושבים וחברות משק פועלות. משלחי היד של המפרנסים הם כדלקמן: מורים ופקידים - 19 , בנאים - 11, מכונאים - 5, פועלי דפוס - 4, נגרים - 5, ציירים - 2, טייחים - 2, עגלונים - 3, נהגים - 4, סנדלרים - 3, חסרי מקצוע - 10 וגם צבע אחד, חייט אחד ואופה אחד.
בית הספר עובר מאוהל לצריף
ראשיתו של בית הספר שבשכונה היתה באוהל. באחד הימים, והכיתה עדיין באוהל, פתח המורה את סל הנצרים שבו היו צרורים לבנים ומלבושים, ומצא בו עקרבים. דבר זה החריד את המורה, שהזעיק את ההורים וביחד הוחלט על העברה לצריף. מקץ שנתיים לפעולתו מונה בית הספר 42 ילדים ושני כוחות הוראה.
שנות ה- 30
נוסדו שכונות רמב"ם, קרית יוסף ואלוזרוב
בשנת 1933, במלאת 800 שנה להולדתו של הרמב"ם, נוסדה בשטח שרכש ישראל טייבר, השכונה שנקראה על שמו. השכונה שהיתה בראשיתה גבעת טרשים בלתי מעובדת, כונתה ע"י הערבים "תל אל הווה" - תל הרוחות, בשל היותה חשופה לרוחות הים. שנה לאחר מכן נוסדה שכונת קריית יוסף, שנקראה על שמו של יוסף בן יעקב אבינו. הקרקע נרכשה על ידי יהודים תושבי מצרים עוד ב- 1921, אולם משפשטה השמועה כי מדובר בשטחי הפקר פשטו על שטחים אלה יהודים והשתלטו תוך לילה על המקום. במשך שנים דבק בשכונה הכינוי "שכונת חאפ" על שום החיפזון שבהקמתה. רק מספר שנים לאחר מכן, כשהקימה המועצה המקומית גבעתיים את החברה לפיתוח קרית יוסף, נתאפשרו הסדרת רכישת הקרקעות ופיתוח השכונה. ב - 1936 נוסדה שכונת ארלוזרוב, העובדה שהשכונה כולה היתה חלקת אדמה אחת גדולה ובלתי מחולקת, גרמה לתושביה סבל רב עם עלייתם על הקרקע. סבל זה נמשך שנים ארוכות ועיכב את איחוד בשכונה במסגרת גבעתיים.
בית אלדמע
הבית שימש כמרכז תרבותי בכל האירועים של שכונת בורוכוב, בחצר הקים אלדמע במה גדולה וסביבה מאות מקומות ישיבה. ב"חצר אלדמע" הופיעו תיאטראות "הבימה", "האוהל" ו"המטאטא".
תנועת הנוער החלה בפעילותה
לראשונה פועלת בגבעתיים תנועת נוער - "הצופים העובדים". שתי קבוצות של חניכים המחבבים מאוד את המדריך משה כרמל והשיטה הצופית קוסמת להם בתקנותיה ובגינוניה. הילדים מסגלים להם הרגלי סדר ורוח חברית, אף היחס ללימודים ולבית הספר משתפר בהרבה. עם גידול שכונת בורוכוב נוספה גם תנועת "הנוער העובד" במקום וזהו הקן הראשון שלה בארץ ישראל.
הסליק הראשון של ההגנה בא"י נחפר בגבעתיים
שכונת בורוכוב היתה עוד מימיה הראשונים משענתו של ארגון "ההגנה" ומחסן הנשק העיקרי שלו. ראש המטה הארצי של "ההגנה" אליהו גולומב, ויוסף הכט, קודמו בתפקיד, חפרו את הסליק במו ידיהם בחצר ביתו של המורה לציור, ממייסדי שכונת בורוכוב, אברהם אלדמע. הסליק היה מתחת לצריף אלדמע ליד שובך היונים. השובך שימש כמתקן אוורור לסליק התת- קרקעי וכיסוי "תמים כיונה" למחבוא המסוכן.
שנות ה- 40
הוקמה רשמית המועצה המקומית - גבעתיים
חג גדול היה אתמול לישובי סביבת שכונת בורוכוב, "שכונות", "גבעות", "קריות" ופזורי רחובות נעשו יחידה מוניציפאלית וממלכתית - מועצה מקומית מאושרת "גבעתיים". דגל הלאום והדגל הבריטי שהונפו מעל גג "ביתנו" בשכונת בורוכוב לכבוד המאורע, נראו למרחוק ובישרו על התחלה של תקופת חיים ציבוריים חדשים, הרחבת השיתוף והדאגה. החבר שמעון בן צבי, נשיא המועצה המקומית , סיפר על המאמצים והלבטים שקדמו ליצירת יחידה ממלכתית ומוניציפלית גדולה יותר. את ברכת הוועד הלאומי הביא החבר יצחק בן -צבי שהדגיש את החובות המיוחדים המוטלים על המועצה. בין המברכים היו גם הרב הראשי לארץ ישראל הרב הרצוג, יוסף שפרינצק בשם הוועד הפועל של ההסתדרות ואברהם קריניצי בשם המועצה המקומית רמת - גן וחבר המועצות.
שמעון בן צבי - ראש המועצה הראשון
נולד ב-1899 ברוסיה, עלה ארצה ב-1914. מהוגי הרעיון של הקמת שכונת בורוכוב. נבחר ליו"ר ועד השכונה ויזם את מיזוגה עם השכונות הסמוכות והפיכתן לרשות מקומית אחת. ב-1942, עם כינון הרשות המקומית, נבחר לראש המועצה הראשון של גבעתיים. עם כינונה של גבעתיים כעיר ב- 1959 המשיך בתפקידו כראש עיר. נפטר ב-1968 .
ערבים תוקפים שכונות בסביבת גבעת רמב"ם
שלוש שכונות עבריות בסביבת גבעת רמב"ם הותקפו אמש ביריות. חושבים כי היורים היו ערבים המתגוררים בסביבה. היריות החלו בשעה תשע בערב ונמשכו לסירוגין עד חצות. נוטרי המקום השיבו אש והניסו את המתקיפים. (ספטמבר 47)
בגלל מחלת הסוסים האפריקנית: אין פינוי אשפה
מחלת הסוסים האפריקנית נפוצה גם בסביבתינו. אחרי כמה מקרים של מוות, הרכיבו זריקות ובהמות העבודה תצטרכנה לעמוד 21 יום בלי עבודה. בינתיים לא יוכלו להוציא אשפה. הוועדה הסניטרית החליטה להוציא הודעה שכל תושב יקבור את האשפה בחצרו.
מגע עם התושבים
כדי לקיים מגע עם התושבים נערכות מפעם לפעם אסיפות להסברת בעיות המועצה החדשה, שיטת המסים, סעיפי החוק ומשאלות שונות של תושבים. כן נמסרת אינפורמציה על פעולותיה של המועצה. מונה גנן מומחה המדריך את התושבים בגידול עצי פרי, ומשגיח על הנטיעות הציבוריות.
שנות ה- 50
גבעתיים - עיר ואם בישראל
בתוקף סמכותי לפי סעיף 3 לפקודת העיריות אני מכריז לאמור כי מיום פרסום הכרזה זו ברשומות יהיו תושבי איזור גבעתיים עירייה שתיקרא "עיריית גבעתיים" - זהו הנוסח הפורמלי של הודעת שר הפנים, ובכך נהפכה גבעתיים לעיר, לאחר 17 שנות קיומה כמועצה מקומית גבעתיים. העיר ה- 23 במספר מתפרשת על שטח של 3,500 דונמים ומונה כ- 33 אלף תושבים. תקציבה השנתי של העיר החדשה עומד על 2.3 מיליון לירות ותקציב הפיתוח שלה 1.4 מיליון לירות. מועצת גבעתיים בראשותו של שמעון בן-צבי, ערכה ישיבה מיוחדת לרגל ההכרזה לעיר. את הישיבה פתח זקן נבחרי המועצה, שמעון קושניר.
שנות ה - 60
נחנך מצפה הכוכבים
ב-1967 נחנך בטקס חגיגי בגן העלייה השנייה מצפה הכוכבים של גבעתיים. 30 שנה אחר כך, יהפוך המצפה למוסד מדעי הפועל בחסות אקדמית ומהווה מקור משיכה לחובבי אסטרונומיה מכל רחבי הארץ.
נפתח הסופרמרקט הראשון בגבעתיים
האגודה הצרכנית ברמת גן מסרה על פתיחת סופרמרקט מרכזי בככר נוח בגבעתיים. הסופרמרקט יפעל בבניין בן שתי קומות. בסופרמרקט יפעל, לראשונה בארץ "שוק" לפי שיטה אמריקנית, המזכה את הקונים בהנחה של 30 עד 50 אחוז מהמחירים של מוצרי הלבשה וגלנטריה (פברואר 60).
הוקם המכון האמנותי ע"ש שניידרמן
ב1963 הוקם המכון האמנותי "בית שניידרמן" ע"י זוג האמנים הדוויג גרוסמן ורודי להיימן. הבית נתרם לעירייה ע"י משפחתו של דוד שניידרמן מהוגי שכונת בורוכוב. המכון ידוע בעיקר בזכות סדנאות הפיסול הקרמי והקדרות.
קובא קרייזמן - ראש העיר השני
נולד ב- 1927 בפולין, עלה ארצה ב1932. בוגר הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל-אביב, הוסמך כעורך דין. סגן אלוף במיל' שימש מנהל לשכתו של שר העבודה , וב1959 נבחר למועצת עיריית גבעתיים ושימש ממלא מקום ראש העירייה. ב-1965 נבחר לראש העירייה, וכיהן בתפקיד זה עד 1978.
חצי מליון ל"י למבני חינוך בגבעתיים
כחצי מיליון ל"י הקציבה עיריית גבעתיים להקמת מבנים לחינוך בתחום שיפוטה לשנת הכספים הנוכחית. בשלב הנוכחי מוקם אגף נוסף בטכניקום "אורט" שיכיל ארבע כתות וחדרי שירות. בבית הספר היסודי "גורדון" ייבנו ארבע כתות נוספות, חדר אוכל ומטבח. כן מוקמת קומה נוספת לילדים קשיי חינוך, ואגף חדש ייבנה בבית הספר התיכון העירוני ע"ש דוד קלעי, ובו יהיו שלוש כיתות.
שנות ה - 70
"סוסיאדה" בינלאומית בגבעתיים
קרוב ל - 3000 איש חזו בתחרויות הסוסיאדה הבינלאומית שהתקיימו במגרש "הפועל" בגבעתיים, ביוזמת מרכז הרכיבה בישראל ובחסות עיריית גבעתיים. בין המתחרים בקפיצה מעל מכשולים היתה נבחרת הצבא הבריטי בקפריסין שניצחה בתחרות כולה לאחר שצברה 1023 נקודות לעומת 1017 נקודות ושלושה - רבעי נקודה שקיבלה הנבחרת הישראלית. בתחרות נטל חלק גם מנהל חצרו של השאח הפרסי, שהגיע עם פרש נוסף והתאמן באיצטדיון קודם לתחרות. ילדים ובני נוער הופיעו בתצוגת רכיבה, ונערך גם מפגן כרכרות נושא פרסים מטעם הליגה הבינלאומית להגנה על סוסים.
יצחק ירון - ראש העיר השלישי
יליד חדרה 1935, בוגר בית הספר החקלאי בנהלל ובית המדרש למורים בגבעת השלושה, בוגר האוניברסיטה העברית בירושלים, שימש כמורה ומנהל בית ספר בין השנים 1956 ל-1974. מנהל בית הספר היהודי באורוגוואי 1968-1970, חבר הנהלת הסתדרות המורים וראש אגף האירגון. כיהן כראש עיריית גבעתיים 1978-1993. יו"ר הרשות לחינוך ולתרבות - מרכז השלטון המקומי 1993-1995.
אושרה הבנייה בשטח 9
ביוני 1972 התקבלה החלטה, בישיבת המועצה, לאשר את התוכנייה לתכנון ובנייה בשטח 9. בהנהלת העירייה אושר כי על השטח שגודלו 235 דונם, ייבנו סך הכל 1,940 יח' דיור. גני ילדים ושטחים לצורכי הציבור. בתקופת היישוב נהגו ראשי "ההגנה" להסתיר נשק בפרדסים הנטועים בשטח 9 על מנת שהבריטים לא יגלו את הנשק בטיסות הסיור. המיתוס הרווח היה כי הבונקרים שבאזור הוקמו ע"י הבריטים אולם למעשה רק לאחר קום המדינה, כאשר נבנה בשטח מחנה צבאי, נבנו הבונקרים האלו ע"י צה"ל.
שנות ה- 80
בית חדש למועצה הדתית בגבעתיים
תושבי גבעתיים בכלל והציבור הדתי בעיר בפרט ילבשו ביום ראשון חג. לאחר שנים רבות שהרבנות והמועצה הדתית בגבעתיים פעלו מתוך שתי דירות קטנות בבניין מגורים. ייחנך ביום זה בניין חדש בן שלוש קומות השייך כל כולו לרבנות ולמועצה. (יולי 84)
הונחה אבן הפינה לבית הגמלאי
בתחילת שנות ה-80 הוחלט על הקמת בית הגמלאי, אשר יהווה מרכז קהילתי רב תכליתי לפעילות לבני גיל הזהב. ב-1989 הונחה אבן הפינה לבניין אשר נחנך ב-1993. הבניין המרשים משתרע על שטח של כ-1,600 מ"ר ומספק אכסניה חמה לארגונים הפועלים למען ולרווחת הקשיש.
בריכת רמב"ם נפתחה מחדש
בריכת רמב"ם, בריכת השחייה הראשונה בארץ, שופצה ונפתחה מחדש. מחיר הכניסה יהיה עממי למדי בהתחשב באלטרנטיבות היקרות האחרות בסביבה. ב-1933 נפתחה לראשונה בריכת רמב"ם, יוזמה פרטית של המורה לחינוך גופני אלי פביאן ומוכתר גבעת רמב"ם, ישראל טייבר, והקדימה את בריכת גלי גיל שנפתחה שנתיים מאוחר יותר.
שנות ה-90
נחנך תיאטרון גבעתיים
לאחר שזיכה את מתכנניו בפרס רכטר היוקרתי לאדריכלות בשנת 1997, החלה הפעלתו של תיאטרון גבעתיים שנחנך בשנת היובל למדינה וה- 75 לגבעתיים. במקום, אולם תיאטרון בן 500 מקומות ישיבה, אולם קולנוע בן 200 מקומות, גלריה לאמנות, מועדון ג'אז וכן אכסניית הנוער ע"ש אסלינגן. למבנה צמודה גינה המשתרעת על פני כחמישה דונמים.
אפי שטנצלר - ראש העיר הרביעי
נולד ב-1952, שירת כרב סרן בחטיבת הצנחנים. בוגר לימודי מינהל ציבורי באוניברסיטת בר-אילן. בין השנים 1979-1985 שימש כמזכיר העיר גבעתיים. מנהל מנגנון העירייה ודוברה. אחר כך כיהן במשך שמונה שנים כמזכיר מועצת פועלי גבעתיים, חבר הוועדה המרכזת של ההסתדרות וחבר הדירקטוריון של "חברת העובדים", משמש בהתנדבות במשך שנים כיו"ר ההנהגה העליונה של "נוער - לנוער". ב -1993 נבחר לראש עיריית גבעתיים. מכהן כיום כיו"ר וועדת ההדרכה ב"מרכז השלטון המקומי.

מקור החומר - אתר האינטרנט של עיריית גבעתיים