רמלה

  תמצית הסטוריית העיר רמלה
רמלה בירת ג'ונד פלשתין, היא אחת מהערים העתיקות ששרדו בארץ-ישראל מימי הביניים ועד היום. רמלה, הייתה במשך רוב ימי שלטון המוסלמים העיר הגדולה והחשובה בארץ.
נתוניה הגיאוגרפיים המצוינים והיותה ממוקמת בצומת דרכים בינלאומי הפכו אותה לתחנת מעבר הכרחית לכל אלה שביקשו לעבור מנמל יפו לירושלים.
מייסד העיר- היה סולימן בנו של עבד אל-מלכ מבית אומייה. שמה נגזר מן המילה הערבית "רמל" - חול, משום שהמקורות ההיסטוריים מציינים כי האזור שנבחר לא היה מיושב קודם לכן. דעה אחרת גורסת כי שמה ניתן לה מתרגום שמה העברי הקדום "חולת המחוז" - המוזכרת במשנה. היהודים כינו אותה גם בשם - "גת" (פלשתים). בכתובים הנוצריים מוכרת רמלה בשם "רמה" (Rames), או "רמתיים-צופים"  (Arimethea) מקום הולדתו של יוסף הרמתי תלמידו של ישו.
בשנת 1099 היתה רמלה העיר הראשונה שכבשו הצלבנים בארץ ישראל, בדרכם מהחוף הצפוני לירושלים. הם מצאוה ריקה מצבא ותושבים, פולשר משרטר (de Chartres Fulcher)  מספר,כי התבואה הנותרת במחסני החיטה של העיר שימשה את החיילים ואת בהמותיהם  בהמשך מסעם.
העיר רמלה נמסרה לאחת ממשפחות האצולה החשובות מבין הצלבנים - משפחת איבלין (Ibline) בעיר הוקמה כנסיה גדולה ומרשימה והיא הכנסיה המושלמת ביותר בארץ ישראל ושרדה עד ימינו. המבנה הוסב מאוחר יותר למסגד וידוע היום בשמו "המסגד הגדול". הצלבנים ניסו לשמור בכל שנות שלטונם על אחיזתם האסטרטגית בעיר ואמנם, ראשיתה של המאה ה- 12 רצופה בקרבות מרים שהתחוללו ברמלה וסביבתה בין הצלבנים לבין הצבא המוסלמי. מצב זה הגיע לקצו עם כיבושה של העיר על ידי הסולטן הממלוכי ביברס בשנת 1266. כשהגיע ביברס בלווית חייליו הממלוכים לרמלה ציווה להפוך את המבנה המרשים ביותר שלה - הכנסיה הצלבנית, למסגד, וכן שיקם את מתחם המסגד הלבן.

ורשו הסולטן אלמלכ אלנאצר מחמד בן קלאון ציווה להקים מגדל מרשים.

אף כי שלטון הממלוכים ברמלה היה רצוף והביא יציבות לאורך זמן, לא שבה העיר למעמד המרכזי שהיה לה בראשית תקופת האיסלאם.

עזה היתה העיר המרכזית ורמלה שימשה כבירת נפה בלבד. למרות זאת עדיין שימשה מרכז כלכלי חשוב, בעיקר לסחר בינלאומי בתבלינים.
בשנים 1347-8 נפגעה העיר כמו יתר חלקי הארץ והאזור כולו מן המגפה השחורה, ומקורות היסטוריים מעידים כי העיר התרוקנה מתושביה. לקראת סוף התקופה הממלוכית הורע מאוד מצב הביטחון בארץ והעיר היתה נתונה להתקפות חוזרות ונשנות מצד הבדואים. בשנת 1516 הובסו הממלוכים על ידי השולטן סלים הראשון מבית עות'מאן, ובכך נפתח פרק חדש בתולדותיה.

בראשית המאה ה- 16 היתה רמלה יישוב גדול וחשוב. במפה תורכית משנת 1521 מצוין בסמוך  לחוף באזור יפו של היום השם: "נמל רמלה".
בשנת 1546 נהרסה רמלה כמעט כליל כתוצאה מרעש אדמה חזק. רמלה לא התאוששה שנים ארוכות לאחר האסון. עולי הרגל שעברו בה בדרכם לירושלים ציינו את מצבה העלוב באותן שנים.
שינוי הורגש רק לקראת אמצע המאה ה- 17, ולפי עדויות היסטוריות היו בעיר קהילות של  יהודים, נוצרים, מוסלמים וסוחרים מאירופה.
אחד מהם, א' דאפר (Dapper) ההולנדי כתב:
"רמלה מאוכלסת מאוד וגרים בה ערבים מאורים ,תורכים, יוונים, מארונים, נוצרים ויהודים. סחרה של העיר רב והשיירות שהולכות מסוריה למצרים מוכרחות לעבור בה.

לטובת  המסחר ולנוחיותם של הנוסעים ישנם בעיר שני בתי-מלון, השוק בה בנוי אבנים מרובעות וחלקות והיא מחולקת לרחובות ולסמטאות. בכל שבוע מתקיים בה יריד, ואליו בא המון משומרון וגם יהודים".