חולון דיונות החול מופיעות גם על סמלה של העיר חולון לצד בתי האבן הנבנים ועץ השקמה ("הג'ומס" בערבית) שהיה אופייני לאזור בעבר (גם כיום ניתן למצוא בחולון עצי שקמה: בכניסה לעיר, בקריית בן גוריון ובאתרים נוספים). בראש הסמל חקוקה הכתובת: "אף על פי כן ולמרות הכל", שנלקחה מתוך שיר של המשורר דוד שמעוני, והיא ביטוי להחלטתם הנחושה של התושבים הראשונים להקים בחולות עיר ואם בישראל. על אף קשיי הימים ההם, מאורעות הדמים, העדר עבודה ומקורות פרנסה, הבדידות והמצוקות הכלכליות
את סמל העיר בחרה בשנת 1946, וועדה ציבורית, בה היו שלושה חברים: דר' אליעזר מנסבך, אליהו לוסטיג (רונן) ועוזיאל שולדינגר (שלו).
הסמל נבחר מתוך מספר הצעות שהוגשו לועדה את הסמל עיצבה אדריכלית מפורסמת באותם הימים - הגברת ברלין. קצת על חולון : בשנת 1937 עם תחילת האכלוס של קריית עבודה, נוצר הצורך בבחירת שם לישוב החדש. הוקמה ועדה מיוחדת שחבריה היו דוד רמז ממנהיגי תנועת העבודה ומזכירה הכללי של הסתדרות העובדים, דר' חיים הררי מחנך איש "מקווה ישראל", הסופר שלמה הללס, שבתאי מירנבורג אחד מבעליו של "אגרובנק" ולאו קדמן מראשי חברת "שיכון" ההסתדרותית. לפני הועדה הובאו כמאה שמות, בסכום הדיון נסב הויכוח סביב השמות "נאוה" ו"חולון" (שמות ראויים אחרים שהוצעו היו "קריתיים" ו"רבת דן"). לבסוף החליטה הועדה לבחור בשם חולון הנזכר לראשונה בתנ"ך בספר יהושע (ט"ו,נ"א): "וגשן וחלון וגלה ערים אחת עשרה וחצריהן" ובהמשך בפרק כ"א, פסוק ט"ו "ואת חלן ואת מגרשה ואת דבר ואת מגרשה". ככל הנראה מדובר באחת מערי הכוהנים ששכנה בהרי יהודה. הישוב הקדום נזכר כנראה גם כ-"חילן" בדברי הימים א', פרק ו', פסוק מ"ג נכתב: "...ולבני אהרון נתנו את ערי המקלט את חברון ואת לבנה ואת מגרשיה ואת יתר ואת אשתמע ואת מגרשיה. ואת חילן ואת מגרשיה ואת דביר ואת מגרשיה". אף שלא הוכח הקשר בין העיר מהקראית למיקומה של העיר בימינו, החליטו חברי הועדה כי השם "חולון" מייצג נכונה את אופיו של הנוף באזור, על חולותיו הזהובים. מקור החומר - אתר האינטרנט של עיריית חולון |
