באר שבע| מרכיבי הסמל | | עץ אשל לזכר אברהם אבינו, אשר קיבל את אורחיו בצילו של עץ האשל. | | עץ האשל | מצוייר מלבנים, סמל לבנין ופתוח העיר באר-שבע. | | עמודים | שניים-עשר עמודים המסמלים את שבטי ישראל וקיבוץ הגלויות בעיר. | | מגדל | סמל לידיים המחזיקות עץ - רעיון מיזוג הגלויות (יחזקאל ל"ז, 15). |
קצת על ההיסטוריה של באר שבע : באר-שבע היא אחת מהערים העתיקות בארץ ישראל. ייחודה בהיותה נקודת היישוב הדרומית ביותר בארץ הנושבת, מדרום לה החקלאות אינה אפשרית אלא בשנים גשומות. ההתיישבות תלויה במים זמינים וקבועים לאורך כל השנה ובאפיק נחל באר-שבע אפשר לחפור בארות בעומק רדוד ולקבל מים אלו תמיד.
המתיישבים הראשונים בני תרבות באר-שבע הכנלכוליתית חיו כאן לפני כ- 6000 שנה וסחרו עם אפריקה בדרום , חרן (טורקיה) בצפון, מסופוטמיה (עירק) במזרח ומצרים במערב. לפני כ-4000 שנה הגיע אברהם אבינו בדרכו מאור כשדים (בעירק) וחרן (בטורקיה) לארץ ישראל והתיישב בבאר-שבע. חפר בארות ונטע אשל. בסיום קרבות ההתבססות במקום, כרת ברית עם אבימלך מלך גרר ונשבע על השלום. | | | | אברהם מסמל את חשיבותה של באר-שבע כמקום התיישבות עם חפירת בארות ונטיעות אשל, בניגוד לחיי הנוודים והבדואים שתקפו שיירות ואת המתיישבים החקלאים. באר-שבע שימשה עיר מחוז בתקופות השופטים והמלכים של בית ראשון. ממצאים ארכיאולוגים נמצאים בתל באר-שבע. מגלות בבל, תקופת בית שני החשמונאים ועד סוף התקופה הביזנטית במאה השביעית לספירה, העיר באר-שבע היתה באזור העיר העתיקה של ימינו. עם כיבוש הארץ על ידי המוסלמים בשנת 632 לספירה ועד ראשית המאה ה- 19 מתוארת העיר כנטושה וחרבה. | | | | האימפריה העותמנית שבסוף המאה ה- 18 החלה במאמצי פיתוח והתקרבות לארופה, ולצורך הגברת אחיזתם בשולי האמפריה בארץ ישראל, נסיונות השתלטות על הבדווים פורעי החוק ויישוב הסכסוכים ביניהם. הקימו את העיר באר-שבע החדשה על הגדה הצפונית של נחל באר-שבע שם מצויים מיי תהום גבוהים כ- 15 עד 30 מ' המאפשרים חפירת בארות רדודות בקלות יחסית ובמפגש שלושת המטות הבדואים הגדולים בנגב. | | | | תושבי העיר העותמנית היו ערבים מחברון ומעזה ומספר מועט של יהודים שעבדו עבור הצבא העותמני. לשי"חים הבדואים היו בתי מידות לצרכי ארוח אך ככלל הבדואים לא חיו בעיר. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה גדל מספר תושביה פי-4 כאשר הפכה להיות לבסיס אספקה ושרותים לצבא והגעת הרכבת ושדה התעופה (הראשון בארץ ישראל ובין הראשונים בעולם). תושביה היהודים של באר-שבע היו ברובם עובדי חברת הרכבת ובוני המסילה וגשריה. בשנת 1917 לאחר שתי מפלות בריטיות לכיבוש עזה, הגנרל אלנבי החליט על כיבוש באר-שבע ובעזרת הקורפוס האוסטרלי-ניוזילנדי ושל היחידות רכובות הסוסים, הצליחו ב- 31 לאוקטובר 1917 לקראת ערב, לכבוש את העיר מידי הטורקים. עם סיום הכיבוש החליטה הממשלה הבריטית, באותו יום, על הקמת בית יהודי לעם היהודי. יומיים לאחר מכן שלח הלורד בלפור את מכתבו המפורסם לחיים וייצמן המפרט את החלטת ממשלת בריטניה |
|
