דף הבית   עיריות   טלפונים וכתובות ממשלה   מאגר הטפסים המלא   סמלים ופרושם   חוזים שימושיים   מחשבונים   חפש ומצא   תאריכון

אשקלון

אשקלון

  
סמל העיר אשקלון מבטא את חזון מקימיה - עיר חדשה, המשלבת תיירות ותעשיה ומביטה קדימה לעתיד. 
  
מרכיבי הסמל :  
  • חמישה כוכבים - מסמלים את חמש שכונות העיר
  • עמוד שיש עם כותרת - סמל עתיקות אשקלון
  • גלגל שיניים - מפעלי התעשייה בעיר
  • גלי הים - הם חופיה המרהיבים
  • והסרט - מסמל את תכנונה של אשקלון כעיר הסרטים של ישראל.
  •  

    קצת על אשקלון :
    אין תאריך מדויק לייסודה של אשקלון. ראשיתה נעוצה אי-שם לפני כ-5000 שנה, והיא נחשבת לאחת הערים העתיקות בעולם, ששימשו כערש התרבות האנושית. הודות למצבה האסטרטגי המיוחד מילאה העיר תפקיד חשוב בהיסטוריה העתיקה של המזרח.

    אשקלון, ששמה נגזר מהשורש שקל, מוזכרת לראשונה ב"כתבי- המארות" המצריים מן המאה ה-19 לפני הספירה. שמה מופיע שם בכתב החרטומים על שבר חרס, בגרסה "אסקלא". בתל אל-עמארנה שבמצרים נתגלו לוחות פמכתבי המושלים מן המאה ה-14 לפני הספירה, ובהם גם מכתבים על לוחות חרס, ששלח מושל אשקלון, הכבושה על-ידי מצרים, אל המלך פרעה. במכתבו מודיע המושל למלך, כי הוא שומר על העיר, וכי הכין מצרכים לצבא מצרים והוא מוכן לקבל את הסוכן המצרי ולציית לפקודותיו. לעומת זאת מתלונן מושל ירושלים במכתבו לפרעה, שתושבי אשקלון האכילו את שבטי ה"חב'רו", אויבי פרעה, שהחלו לפלוש לכנען. חוקרי דברי הימים קושרים את שם ה"חב'רו" עם ה"עברים", ואמנם בתקופה זו יצאו בני ישראל ממצרים בדרכם לארץ כנען

    המצרים הכירו בחשיבותה של אשקלון, וכיבושה חקוק כתמונה על פני קיר מקדש מימי רעמסס השני.

    בתקופת המקרא הייתה אשקלון אחת מחמש הערים החשובות של הפלשתים לאורך מישור החוף. בספר שופטים (א, י"ח) נאמר אמנם, כי שבט יהודה לכד את אשקלון, אולם למעשה נשארה העיר בידי הפלשתים.

    בימי שפוט השופטים ירד שמשון הגיבור לאשקלון והכה שם שלושים איש (שופטים י"ד, י"ט), ועד היום קשורים מקומות באשקלון בשמותיהם של שמשון הגיבור ודלילה אהובתו הפלשתית.

    כאלף שנים לפני הספירה, בנפול שאול המלך ובניו בגלבוע, במלחמתם בפלשתים, קונן דוד את קינתו המפורסמת: "הצבי ישראל על במותיך חלל... אל תגידו בגת, אל תבשרו בחוצות אשקלון, פן תשמחנה בנות פלשתים, פן תעלוזנה בנות הערלים" (שמואל-ב א, י"ט-כ). אשקלון לא ידעה שקט בתולדותיה. במאה השמינית ובמאה השביעית לפני הספירה ערכו מלכי אשור מסעות מלחמה נגד מצרים. המלכים אסרחדון ואשורבנפל הכירו בחשיבותה האסטרטגית הרבה של אשקלון והפכו אותה בסיס לצבאם ומקום מעבר לגיסותיהם. גם נבוכדנאצר מלך בבל השתלט על העיר החולשת על דרך הים, וכדי לדכא את התנגדות תושביה לכיבוש, הגלה רבים מהם לבבל.

    בהיותה עיר נמל חשובה, הגיעו אליה גם אנשי צור, ועשוה עיר מסחר צורית. בשנת 332 לפני הספירה בא צבא אלכסנדר מוקדון לאשקלון דרך הים וכבש אותה.

    תחת השלטון הזר התפתחה בעיר גם תרבות נוכרית ופרח בה פולחן אלילי. ידוע, למשל, המקדש לאלה אפרודיטי, היא עשתורת, והפולחן לבעל המקומי, שכונה הרקלס.

    יהודים כמעט ולא שלטו באשקלון בימי קדם ובתקופת המקרא. בתקופת החשמונאים שלט בה תקופה קצרה המלך אלכסנדר ינאי, זמן ממושך - המלך הורדוס.

    על-פי המסורת, נולד הורדוס באשקלון (בשנת 37 לפני הספירה), וזו כנראה הסיבה, שבנה בה בנייני פאר.

    בחפירות שערכה בעיר משלחת ארכיאולוגית בריטית בשנת 1921, נתגלו שרידיו של בית הסנאט הקיצי של הורדוס. כן נתגלה סמוך לחוף הים מערכת קברים רומית, הידועה בשמה "הקבר הרומאי". קירותיה מצוירים בצבעים, שנשתמרו עד עצם היום הזה.

    בימי הרומאים הייתה בעיר קהילה יהודית גדולה למדי. במאות הראשונות לספירה התחוללו מאבקי כוח ומלחמות בין תושביה היהודים לבין הנוכרים ששלטו בתחומה ובסביבתה.

    מן התקופה הביזנטית מצויים באשקלון שרידי כנסיות בשכונת ברנע של ימינו ובפארק הלאומי בעיר. עמודי גרניט מלוטשים, בסיסי שיש מיובא ואבני פולחן נוספות נתגלו במקומות שונים בעיר

    ב-1884 נתגלתה במידבא שבירדן מפת פסיפס מהמאה השישית, המתארת את ארץ הקודש. המפה שורטטה בעקבות מפת דרכים רומית, ובין הערים המסומנות בה מופיעה גם אשקלון. עם כיבוש הארץ בידי הערבים המוסלמים במאה השביעית לספירה, נכבשה גם אשקלון, שהייתה מאוכלסת נוצרים ביזנטים. במלחמות בין הערבים לביזנטים נהרסו הארמונות הגדולים בעיר, ואבני השיש והעמודים שימשו לביצור חומות ולבניית יסודותיהם של הבתים החדשים. תחת השלטון הערבי פרחה העיר. יהודיה חיו בשלום עם הערבים וקיימו קשרים טובים עם קהילת מצרים עד המאה ה-11 לספירה.

    ואז באו הצלבנים לארץ הקודש. במשך כמאה שנה התנהלו הקרבות בין המוסלמים לצלבנים, ואשקלון עברה מיד ליד, כל סביבותיה היו לשדות קרב.
    בשנת 1153 השתלט המלך בלדוין השלישי על אשקלון המצרית לאחר חמישה חודשי מצור. הצלבנים בנו סביבה מערכת מבצרים, ושרידיה של המצודה נראים בה גם כיום.
    בשנת 1187 השתלט על אשקלון הגיבור המוסלמי צאלח א-דין והרס את הביצורים שבנו בה הצלבנים.
    אך לא היה זה הסוף לקרבות המוסלמים בצלבנים. מלך אנגליה ריצ'ארד לב-הארי כבש את אשקלון ב-1191 לאחר מצור ממושך, ושוב ביצר את חומותיה ומגדליה. רק בשנת 1270 גברו המוסלמים על הצלבנים. בראש מלכם, השולטן הממלוכי ביברס שבא ממצרים, הסתערו על חומות אשקלון, פרצו אותן והרסו את העיר כליל. אשקלון הפכה עי חרבות, ולא נותרו בה תושבים.
    מבקרים, שבאו אל העיר במאה ה-19, כתבו וסיפרו על שיממונה וציירו את שרידיה. אשקלון העתיקה נותרה בחורבנה עד היום, וכל יישוב חדש לא הוקם על הריסותיה; רק סביבה קמו כפרים ערביים, ומזרחה ממנה נבנתה העיירה מג'דל


    עיריות   |   משרדי ממשלה   |   רשויות ומוסדות   |   הטפסים שהכי נדרשים   |   משרד הפנים   |   הביטוח הלאומי   |   משרד התחבורה   |   דת ולאומיות   |   טפסי משפט  הרשות למיסים בישראל   |   משרד הבינוי והשיכון   |   משרד המדע והטכנולוגיה   |    המשרד להגנת הסביבה   |   משרד התקשורת   |   רשות השידור אגף הגבייה
     
    סמלים ופרושם    |   חוזים שימושיים   |   מחשבונים   |   מחשבונים   |   צור קשר   |   מפת האתר  |   החלקה יפנית
    בניית אתרים סטפ נט בע"מ

    כל הזכויות שמורות - תושב