דף הבית   עיריות   טלפונים וכתובות ממשלה   מאגר הטפסים המלא   סמלים ופרושם   חוזים שימושיים   מחשבונים   חפש ומצא   תאריכון

אשדוד

אשדוד

משמעות הסמל:  הסמל מבטא בקווים קצרים את העיר אשדוד העתיקה והמתחדשת.
ראש האריה:  מסמל את שבט יהודה, שבחלקו נפל האזור בו שוכנת אשדוד.
הקו המתמשך מראש האריה:  מבטא ספינה עתיקת יומין מהתקופה התנ"כית.
העוגן:  מסמל את הנמל החדש.
האגרסיביות של האריה:  מסמלת את הדינמיות, הכוח הבונה והיוצר באשדוד,
 לאחר הקמת מדינת ישראל ואת כיבוש הים לתועלת החברה.
הסמל עוצב ע"י האמן יצחק בכר
      
רקע הסטורי
ראשיתה של אשדוד במאה ה-17 לפני הספירה כעיר כנענית מבוצרת, בתל אשדוד של היום. עם פשיטת גויי הים וחורבן העיר, במאה ה-14 לפני הספירה, מתנחלים בה הפלישתים והופכים אותה לאחת מחמשת הערים החשובות בממלכתם.
בתקופה הישראלית, 600-1200 לפני הספירה, היתה אשדוד בחלקו של שבט יהודה אשר לא הצליח לכובשה מידי הפלישתים ושמה מופיע לראשונה במקרא בספר יהשוע

עם בנייתה וביצורה, היתה העיר לבירתה המפוארת של ארץ פלשת עד שנכבשה ע"י עוזיהו בתחילת המאה השמינית לפני הספירה. בתקופה זו הוקמה מצודת תל מור לרגלי שפך נחל לכיש, ועם מסע הכיבוש של סרגון השני נכבשת העיר ונהרסת כליל.
בתקופה הבבלית והפרסית, העיר נבנית מחדש ועם שיבת ציון בימי עזרא ונחמיה, מתקיים בה ישוב יהודי בשטח ממלכת יהודה.
בתחילת המאה הרביעית נכנעת העיר למסעי הכיבוש של אלכסנדר מוקדון ומעתה נקראת העיר "אזוטוס".
בכל התקופה ההלניסטית, עוברת אשדוד משלטון יוון לממלכת החשמונאים עד לכיבוש הרומי, שהורסת כליל את העיר.
תקופה זו ועד לכיבוש הארץ ע"י התורכים וכינון האימפריה העותומנית, לא ידוע דבר על אשדוד. התורכים יסדו את "איסדוד", כפר ערבי גדול ואת "אל סוכריר", ישוב ששימש כתחנה למעבר סחורות.
בתקופה הבריטית הופכת "איסדוד" לעיר חשובה על דרך הים ולידה נבנית תחנת הרכבת המשרתת את קו לוד-עזה-מצרים.
בתקופת מאבק הישוב והכרזת העצמאות, נהדף הצבא המצרי מגבולה הדרומי של אשדוד ע"י פיצוץ גשר עד-הלום והישוב הערבי "איסדוד" נינטש ונהרס.
 
כך זה התחיל
לאחר הקמת המדינה, ערב מבצע "קדש", שלח ראש הממשלה דאז, דוד בן גוריון, מכתב לעובד בן עמי שהיה באותם הימים ראש עיריית נתניה, ובו כתב : "עשה בשביל הדרום כפי שעשית בשביל הצפון".
רעיון הקמתה של אשדוד נתקל בקשיים לא מעטים וכשהסתיים מבצע קדש, התקבלה הצעתו של בן עמי - להקים נמל בקרבת עיר שיש לה תשתית כלכלית. לצורך כך הוקמה החברה לפיתוח אשדוד.
במאי 1956 קיבלו המייסדים, קבוצת בוני ערים, אישור מהממשלה לתוכנית ונחתם חוזה בין המדינה לחברה ובו נמסר שטח של 24,000 דונם תמורת התחייבות לתכנן את העיר על כל פרטיה ולבצע בה את עבודות הפיתוח.
 
צעדים ראשונים
בנובמבר 1956, חודש אחרי מבצע סיני הגיעו למקום שהיה בתחום שיפוטה של המועצה האיזורית חבל יבנה, 22 משפחות עולים ראשונות יוצאות מרוקו. בתחילת 1957, הגיעו העולים ממצרים והישוב מנה 370 נפש.
ביולי 1957 בישרה ממשלת ישראל על תחילת הקמתה של העיר, תוך הענקת זיכיון על שטח של 40,000 דונם במרחק של כ-32 ק"מ בקו אווירי מתל אביב - לשם הקמת העיר בשמה התנ"כי של העיר הפלשתית - אשדוד.
במאי 1959, נחגגה באשדוד מסיבת יום העצמאות הראשונה.
באוקטובר 1959, התמנתה המועצה המקומית הראשונה.
בתחילת שנת 1960 מנתה אשדוד 3,500 תושבים ובסוף שנה זו, 4,500 תושבים.
באפריל 1961, הוטל הסלע הראשון על החוף והחלה בנייתו של נמל אשדוד, שהפך במהרה לנמל הגדול במדינה.
בנובמבר 1961, נבנתה מסילת הרכבת לאשדוד.
בפברואר 1963, נבחרו שני הרבנים הראשיים של אשדוד ובמהלך שנה זו הוקם באשדוד המפעל "צמר אוסטרלי". בסוף 1963 נערכו הבחירות הראשונות למועצה המקומית ולראשה נבחר אבנר גרעין ז"ל.
בד בבד החלה לקום בעיר התשתית התעשיתית וקמו מפעלים נוספים, ביניהם: יפו-מור, רבלון ובתי הזיקוק.
באותה השנה, שנת 1963, נכנכה באשדוד תחנת הכח אשכול ב', השירות הבולאי הנפיק בול עם סמלה של אשדוד, נחנך בית משפט השלום בעיר ובתחילת נובמבר נחנך נמל אשדוד.
בשנת 1965 החליטה רשת "אורט" להקים באשדוד בית ספר ימי.
ביום 14/2/1968 קיבלה אשדוד מעמד של עיר והמשיכה בתנופת הפיתוח. במהלך שנת 1968 נחנך הגשר שהיה עד אז הארוך במדינה - 280 מטר, המחבר את העיר עם הנמל. ב-28/10/1968 נערכו הבחירות הראשונות לעירייה, בהן זכה צבי צילקר.
בשנת 1965 הוקם באשדוד מפעל אלתא
התעשייה המתפתחת ואפשרויות המגורים הנוחות הביאו לעיר אוכלוסייה צעירה שקבעה בה את ביתה ואשר השתלבה במערך התעסוקה, התעשייה, החינוך ובחיי העיר בכלל.
בשנת 1972 הופעלו באשדוד הרמזורים הראשונים ונחנכה בעיר תחנת מגן דוד אדום.
בשנת 1974 נחנך הכביש המהיר לתל אביב עובדה שקיצרה את זמן ההגעה לכרך הגדול.
בשנת 1982 הצטרפה למערכת החינוך בעיר, המכללה הטכנולוגית והוקם באשדוד איגוד ערים לאיכות הסביבה כמו גם המוזיאון העירוני.
 
אשדוד החדשה
אשדוד היתה והינה העיר קולטת העלייה הגדולה במדינה. מעיירת עולים הפכה אשדוד לעיר בת כ-210,000 תושבים עם מעל ל-55,100 בתי אב.
אשדוד היתה לעיר עולים שנבנתה על ידי עולים, שיצרו בה אינטגרציה חברתית מבלי לאבד מייחודה.
העיר בנוייה רובעים רובעים, כאשר כל רובע תוכנן לתפקד בפני עצמו. כך יש באשדוד, בכל רובע - מרכז מסחרי, מתנ"ס ומרכזי תרבות, מוסדות חינוך ושירותים שונים לקהילה.


עיריות   |   משרדי ממשלה   |   רשויות ומוסדות   |   הטפסים שהכי נדרשים   |   משרד הפנים   |   הביטוח הלאומי   |   משרד התחבורה   |   דת ולאומיות   |   טפסי משפט  הרשות למיסים בישראל   |   משרד הבינוי והשיכון   |   משרד המדע והטכנולוגיה   |    המשרד להגנת הסביבה   |   משרד התקשורת   |   רשות השידור אגף הגבייה
 
סמלים ופרושם    |   חוזים שימושיים   |   מחשבונים   |   מחשבונים   |   צור קשר   |   מפת האתר  |   החלקה יפנית
בניית אתרים סטפ נט בע"מ

כל הזכויות שמורות - תושב