תושב | עיריית טבריה

עיריית טבריה

תשלומים....
תשלום ארנונה	תשלום דוחות חנייה	פנייה למחלקת גבייה

קצת על כנרת
הכינרת היא תוצאה של התזוזות האופקיות של השבר הסורי אפריקאי בכיוון צפון -דרום ושקיעה טקטונית אחרי התייבשותו של אגם הלשון. גיל האגם כ- 2000 שנה. הקרקע באגם אינה סימטרית, שיפועה תלול יותר במזרח ומתון יותר במערב. האגם בצורתו הנוכחית נוצר לפני פחות מ- 20,000 שנים, אורך האגם 21 ק"מ ורוחבו המרבי בציר מזרח -מערב 12 ק"מ, אורך החוף 53 ק"מ. העומק המרבי של הכינרת 42 מטר, והעומק הממוצע 24 מ'. ממדי הכינרת משתנים במפלסים שונים, כאשר מפלס מי הכינרת הוא 209 מ' מתחת לפני הים, נפח האגם הוא 4,301 מליון מ"ק ושטח פני המים 168.7 קמ"ר. כאשר המפלס יורד ל- 212 מ' נפח האגם 3,903 מיליון מ"ק ושטח 165.6 קמ"ר. השטח הכולל את אגן ההיקוות הוא 2,730 קמ"ר. כיום משמש אגם הכינרת מוקד התעניינות של הציבור בארץ, מעצם היותו אגם המים המתוקים הטבעי בישראל. האגם מספק כשליש מתצרוכת המים בישראל. הכינרת משמשת מקור פרנסה לדייגים תושבי האזור ואתר תיירות ונופש לרבבות ישראלים ותיירים הבאים לפקוד אותה מידי שנה. באזור הכינרת שורר אקלים ים תיכוני, גשמים לסירוגין בחורף ויובש מוחלט בקיץ. רכס הרי הגליל התחתון, שאינו גבוה ותלו, מפריד בין הכינרת לים התיכון ובכך הוא ממתן מעט את השפעת הים. בחורף נתון אזור הכינרת, כמו כל האזור המזרחי של הים התיכון, תחת ההשפעה האופיינית למשטר הנדידה של שקעים ורומים ברומטריים (ציקלון ואנטיצקלון) העוברים באזור וקובעים את שינוי מזג האויר. אזור הכינרת ידוע כאזור שהרוחות סוערות בו כמעט כל השנה. הרוחות גורמות להתרוממות גלים באגם ופעילות הגלים גורמת חוסר יציבות פיסי של האזורים הרדודים (שעומקם קטן מ-10 מטרים). כיוון הרוח קובע את כיוון הגלים וידיעת נתון זה חשובה מאוד לצורך בניית מזחים. כבר בתקופות קדומות ידעו זאת מתכנני הנמלים בחופי הכינרת, כפי שמעידים שרידי הנמלים הנחשפים כיום.

בקיץ ובסתיו, בשעות שבין 12:00-19:00, שולטת הרוח הבאה ממערב כמו בכל צפון הארץ ומרכזה, בגלל הבדלי הטמפרטורה שבין הים התיכון לבין היבשה. בשעות הלילה שורר באזור האגם משטר רוחות מקומי, הכינרת מהווה מרכז לחץ אויר נמוך ורוחות מקומיות נושבות מכל הכיוונים אל האגם. בשעות הבוקר מתהפך המצב: האויר שמעל היבשה בסביבות הכינרת נעשה חם יותר, לחץ האויר מעל האגם גבוה והטמפרטורה נמוכה יותר בגלל התקררות המים בלילה ואז נושבת רוח מקומית קלה מהאגם את היבשה בכל הכיוונים. רוחות מקומיות אלה נקראות "בריזה". הבריזה המקומית מורגשת רק בשעות הלילה והבוקר בתקופת הקיץ, בשעות אחה"צ הרוח המערבית חזקה יותר והיא מתגברת על הבריזה.

בחורף אין כיוון שולט על הרוח כמו בקיץ, אולם מופיעות במחזוריות רוחות מזרחיות הנקראות "שרקיה". הרוח המזרחית החורפית נושבת בעוצמה רבה ברמת הגולן, והיא יורדת אל האגם וגורמת להתרוממות גלים גבוהים הנעים ממזרח למערב. כל החוף המערבי של הכינרת מוכה אז גלים בעוצמה רבה. השרקיה נמשכת כ-3 ימים במחזוריות של אחת ל-10-17 ימים לערך. רוחות אלה פגעו לא פעם במסעדות לאורך הטיילת של טבריה ובחופשי הרחצה בדרומה ובצפונה של העיר. לאחר 2- 3 ימים נחלשת הרוח המזרחית וכיוונה מתחלף לדרומי ובהדרגה הופך את הכיוון למערבי. רוח מערבית זו מביאה, בדרך כלל, בחורף עננים וגשם. כמות המשקעים באזור הכינרת משתנה משנה לשנה לכן גם משתנה כמות המים הנקווים אל הכינרת. משקעים כבדים היורדים תוך זמן קצר במשך החורף גורמים לזרימות שיטפוניות חזקות. אלה יורדים בדרך כלל במשך שעות מעטות בעוצמה רבה ויוצרים שיטפונות, המזיקים במיוחד בחודשי המעבר (מאי ונובמבר). כך קרה שבחודש מאי 1934 עשרות מבני טבריה טבעו בתוך בתיהם ואחרים נותרו ללא קורת גג בעת ששבר ענן פתאומי גרם לירידת כמות עצומה של מים עם חומרי סחף וסלעים, שהתדרדרו מהואדיות בצד מערב אל העיר העתיקה וגרמו להרס ולאובדן בנפש וברכוש.